תאונות עבודה

הגדרת תאונת עבודה - מה נחשב כתאונה

תאונת עבודה היא תאונה המתרחשת תוך כדי עבודתו ועקב עבודתו של עובד שכיר
אצל מעבידו או מטעמו, או כאשר אירעה התאונה למבוטח עצמאי – תוך כדי ועקב
עיסוקו במשלח ידו או עסקו (עמצאי שנפגע במסגרת עבודתו) תוכר כתאונת
עבודה על-ידי המוסד לביטוח לאומי, והניזוק יוכר כ"נפגע בעבודה" לצורך בחינת
זכאותו לקבלת זכויות מהמוסד לביטוח לאומי, לרבות קביעת נכותו, קבלת קצבאות
או מענק חד פעמי בהתאם לחומרת הפציעה.

בשנים האחרונות, בתי המשפט ודברי חקיקה שונים, הרחיבו את המונח
"תאונות עבודה" וכיום מכירים בתאונת עבודה גם מקרים בהם התאונה התרחשה בדרך
אל מקום העבודה או בדרך חזרה ממקום העבודה הבייתה ואף ייתכנו מקרים מסוימים שבהם גם אם העובד סטה מדרכו הרגילה (למשל לאסוף את הילד מהגן או לעצור בבית כנסת לתפילה) המקרה ייכנס בגדר המונח "תאונת עבודה" והוא יהיה זכאי לפיצוי.

פגיעה בעבודה יכיולה להיות תאונת עבודה או מחלת מקצוע, הפוגעים ביכולתו של עובד לעבוד. בדרך כלל, תאונת עבודה היא אירוע פתאומי שניתן לשייכו לגורם מוגדר וחיצוני לגוף האדם, הפוגע בגוף וכתוצאה ממנו נגרם לאדם נזק. כך למשל, עובד שנפל בפיגום לא בטיחותי או החליק על משטח שמנוני (עקב חוסר בנעליים מתאימות שהמעביד היה צריך לספק לו) והאירוע נגרם תוך כדי עבודה, וכתוצאה מכך שובר את רגלו או נפגע בכל איבר אחר, יוכר כנפגע בתאונת עבודה.

מחלת מקצוע - במקרים מסוימים נחשבת כתאונת עבודה

מחלת מקצוע, בדומה לתאונת עבודה, מקנה זכויות והטבות כלכליות לנפגע המוענקות ע"י המוסד לביטוח לאומי. על-מנת להבין טוב יותר מה נחשב כמחלת מקצוע, המחוקק קבע רשימת מחלות, שרק אם הנפגע חלה באחת מהמחלות שברשימה זאת, הוא יהיה זכאי להיות מוכר כנפגע עבודה, לדוגמא: מחלות פרקים, ליקוי שמיעה, סרטן עור, מחלות קרינה, מחלות שרירים ועוד.

חשוב לזכור, כי קיומה של אחת מהמחלות שברשימה, אינה בהכרח מזכה בפיצוי, וישנו הצורך להוכיח נסיבות עובדתיות אשר מראות בבירור, כי הן אלו שגרמו לעובד לחלות במחלת המקצוע - בכל מקרה, מומלץ מאוד להיוועץ בעורך דין המתמחה בתחום המחלות המקצוע, על-מנת לבחון את זכאותם להיות מוכרים כנפגעי עבודה.

מהי מיקרוטראומה?

בשנים האחרונות, בתי המשפט החלו להכיר במונח חדש יחסית בשם "מיקרוטראומה" כסיבה המצדיקה קביעה כי התובע הינו נפגע עבודה. מיקרוטראומה הינה פגיעה כתוצאה מאוסף פגיעות זעירות ומצטברות עקב עבודתו של הניזוק. על-פי תורת המיקרוטראומה, ייתכן מצב של רצף אירועים, כאשר בכל אחד מהם מתקיים אמנם תנאי הפתאומיות, אך רק בהצטברותם באה התוצאה המזכה בגמלה. המדובר ברצף של אירועים זעירים ומאותרים בזמן אשר כל אחד בנפרד לא בהכרח גורם לנזק, אך הצטברותא אירועים אלו דווקא כן גורמת לנזק.

דוגמא למיקרוטראומה - עובד במפעל שעוסק בהשגחה על מכונה מסוג מסוים שעושה רעש חזק בכל כמה שניות/דקות. ייתכן שאם העובד היה חשוף לרעש הזה רק פעם או פעמיים לא הייתה נגרמת לו כל בעיה בשמיעה, אך מאחר והעובד, מצוי במקום העבודה 10 שעות בכל יום במשך חודשים ושנים, הרי שרצף הרעשים הללו עלו לגרום לירידה חדה בשמיעה, והדבר מהווה פגיעה מיקרוטראומטית המוכרת כתאונת עבודה.

סוגי תאונות עבודה

תאונות עבודה הינן מגוונות ביותר. תאונת עבודה יכולה להיות למעשה גם תאונת דרכים, כפי שפרטנו בעמוד "תאונות הדרכים" באתר זה. למרבה הצער תאונות עבודה מתרחשות לעיתים תכופות והינן מגוונות. להלן מקרים שעלולים להוות תאונת עבודה, אך הרשימה עוד ארוכה:

1) תאונה במהלך עבודה עם מסור.
2) התחשמלות.
3) נפילה מסולם/פיגום.
4) החלקה על משטח רטוב/משומן/בוץ וכו'.
5) קטיעת איבר כתוצאה מהכנסת יד איבר למכונה עובדת.
6) נפילה בבור.
7) פציעות באתר בנייה.
8) הרמת משקל חריג שגרם לבעיות בכתפיים/גב/צוואר וכו'.

אם הנכם סבורים שנפגעתם בעבודה - מומלץ ליצור קשר בדחיפות עם עורך דין המתמחה בתאונות עבודה, ולקבל ממנו ייעוץ וליווי משפטי מוקדם ככל שניתן.

מה עליכם לבצע מיד לאחר התרחשות התאונה - חשוב ביותר!!!

1) דבר ראשון וחשוב מכל, דווחו מיידית למעסיק שלכם על התרחשות התאונה, תוך מתן פירוט עובדתי כיצד התרחשה. שימו לב, חשוב לתאר במדויק את הגורם לפציעתכם, ולוודא שזה נרשם בדוח הפציעה שהמעסיק חייב למלא ולהחתים אתכם עליו.

2) פנו לרופא לקבלת טיפול רפואי וציינו בפניו, כי הפציעה נגרמה במהלך עבודתכם. חשוב לוודא שהרופא מציין ברישומים שמדובר בתאונת עבודה כבר בביקור הראשון שלכם בבית החולים/קופת חולים/מרפאה.

3) וודאו כי יש בידכם את פרטי העדים לאירוע (מנהל עבודה, חברים לעבודה, עוברי אורח) רשמו את שמם ואת מספר הטלפון שלהם על-מנת שיהיה ניתן להשיגם בהמשך הטיפול בתביעה. חשוב ביותר לדעת - כי לעיתים גביית הגרסה מהעדים לאירוע היא זו שתכריע בסופו של דבר אם בית המשפט יקבל את תביעתכם ויכיר בתאונה כתאונת עבודה או יידחה אותה.

4) על מנת למצות את מלוא זכויותיכם בביטוח הלאומי, חשוב לפנות לעורך דין המתמחה בתחום תאונות עבודה מיד לאחר קרות התאונה, וזאת בכדי שיהיה ניתן לפנות מיידית לביטוח הלאומי בבקשה להכרה בתאונה כתאונת עבודה ולקבלת דמי פגיעה עבור 90 הימים הראשונים (ככל שהנפגע נעדר מעבודתו).

5) לאחר תשלום דמי הפגיעה, יש להגיש בקשה לקביעת נכות, ולשם כך חשוב להיוועץ בעורך דין, מאחר וסביר שתזומנו לוועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי שהיא זו שתקבע את הנכות (ובהתאם את גובה הפיצוי שתקבלו). עו"ד יעקובוביץ, שנכח במאות וועדות רפואיות, מתלווה ללקוחותיו בזמן הוועדה הרפואית ומייצגם בפני הרופאים. זכרו - ככל שאינכם מרוצים מקביעת הוועדה הרפואית של המוסד לביטוח לאומי, יש לכם את הזכות לערער ולהגיע לוועדה נוספת שתדון במצבכם.

6) הרופאים היושבים בוועדות הרפואיות של המוסד לביטוח לאומי, אינם מעוניינים לשמוע על בעיותיכם הרפואיות הכלליות, ויש לפרט בפניהם בצורה מהימנה אך ורק את הבעיות הרפואיות שלכם כתוצאה מתאונת העבודה. חשוב שלא להגזים בתלונות ולא להאדיר את בעיותיכם. שיעור הנכות שייקבע לכם, לרוב יינתן בהתאם להגבלות התנועה מהם אתם סובלים (קושי להרים את היד, קושי לכופף את הגב או את הברך וכו').

את מי תובעים וכיצד מתנהלת התביעה?

לאחר שהתייעצתם עם עורך הדין שלכם והוחלט שהמקרה שלכם נכנס תחת הגדרת תאונת עבודה, יש לפנות בהקדם האפשרי לביטוח הלאומי על מנת שיכיר בכם כנפגעי עבודה ובמידת הצורך יעניק לכם דמי פגיעה בשלושת החודשים הראשונים שלאחר הפציעה (בהתאם לימי היעדרותכם). מתום אותה תקופה המשך זכאותכם לפיצוי ייקבע במידת הצורך על-ידי וועדה רפואית של המוסד לביטוח לאומי, שתקבע האם נותרה לכם נכות צמיתה/זמנית כתוצאה מהתאונה. קביעותיה של הוועדה אינם מחייבים בבית המשפט אך בהחלט מחזקים את טענותיכם בעיני בית המשפט.

כאשר סיימתם את התהליך בביטוח הלאומי, ישנם למעשה שתי דרכים להוכיח את תביעתכם.

הדרך הראשונה היא להוכיח שהמעביד הפר חובה חקוקה (הפרה של חוק מסוים - ראו מקבץ חוקים רלוונטיים בהמשך) לפי סעיף 63 לפקודת הנזיקין, כאשר הדרך השנייה היא להוכיח שהמעביד התרשל בהתאם לסעיף 35 לפקודת הנזיקין. חשוב לדעת שיש מקרים בהם ניתן להוכיח שני הדרים הללו ואז הסיכויים לזכות בתביעה גבוהים בהרבה, אך הדבר תלוי בנסיבות המקרה הספציפי.

חשוב לזכור - כי גם במקרה שבו לא ניתן להצביע על חובה חקוקה ספציפית שהופרה, ניתן במקרים מסוימים להוכיח כי המעביד התרשל בכך שלא נהג בעובד שנפגע כפי שכל מעביד סביר אחר היה נוהג בנסיבות העניין.

בבואו להכריע בסוגיה האם מעביד מסוים התרשל בעבודתו והוא חב בפיצויים לעובד שנפגע, בית המשפט בוחן זאת על-פי מספר כלים משפטיים, כגון:

1) פקודת הבטיחות בעבודה - פקודה זו מכילה, בין היתר, הוראות בטיחות לסוגי עבודות שונים וכללי זהירות, בנוגע לסיכונים שבהם צפויים להיתקל בחרושת, בבניה ובשאר ענפי התעסוקה והיא רלוונטית מאוד לתביעת רשלנות בהקשר של חבות מעביד והיכולת להוכיח את רשלנותו. הפקודה כוללת בתוכה גם פקודות לעניין עבודה על מגוון מכונות, הצורך בגדר במקומות מסוימים לצורכי בטיחות, והוראות לעניין הרמת משאות במקשל יתר.

2) חוק ארגון על פיקוח בעבודה - כפי שהסברנו, פקודת הבטיחות באה להסביר לנו מה צריך לעשות, בעוד שחוק ארגון על פיקוח בעבודה בא להסביר לנו מי צריך לעשות או במילים אחרות, על מי האחריות.

3) מסירת מידע לעובד והדרכתו - בתי המשפט קבעו זה מכבר, כי מעבר לחובה שיש למעביד ליתן לעובד הדרכה מה עליו לעשות במסגרת עבודתו, על העביד ישנה חובה גם להדריך את העובד מה לא לעשות. כמו-כן, לא די רק בהדרכה עם קבלת העובד למקום העבודה, אלא יש לבצע רענון הוראות בטיחות בכל תקופה מסוימת בהתאם למקום העבודה ולנהוג בנסיבות העניין. ויודגש, על ההדרכה להיות מובנת לעבוד ומותאמת לשפת האם שלו. יחד עם זאת, היעדר הדרכת מצד המעביד תזקף לחובתו רק אם יש קשר סיבתי ישיר בין היעדר ההדרכה לבין נסיבות התאונה. כלומר, אם התובע לא הודרך לעניין מכונה מסוימת, אך התאונה הייתה בכלל מחוץ למפעל הרי שהיעדר ההדרכה לא ייזקף לחובת המעביד, אולם אין הדבר אומר בהכרח שהוא לא הפר חובות אחרות.

החובה להדריך את העובד, מקורה בתקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), התשמ"ד 1984.

4) אחריות המעביד על עובד גם בעת עבודה מחוץ לשטח המפעל - ביתי המשפט פסקו כי במקרה שבו עובד נפגע במסגרת עבודה מחוץ לשטח המפעל, המעביד ישא באחריות לתאונה, מאחר והיה עליו לצפות שהעובד ייעשה שימוש במכונות או יהיה חשוף למפגעים סביבתיים במקום העבודה החיצוני. למשל, עובד שנשלח על ידי העביד שלו לביצוע עבודה באתר בנייה, ולצורך עבודתו היה על העובד לעשות שימוש במסור חשמלי שהיה באתר ושייך לאחר הקבלים. בעת שהמסור היה כבוי, העובד הכניס את ידו כדי לבדוק מה הבעיה ובמקביל עובד אחר חיבר את המכונה לחשמל והפעיל את המסור שחתך את אצבעותיו של העובד. נקבע, כי המעביד ישא באחריות כלפי העובד שנפגע מאחר והיה עליו לצפות שהעובד יעשה שמוש במכונות הקיימות באתר הבנייה והיה עליו להדריך אותו ולוודא תקינות המכונות. מקרים אלו רלוונטיים גם לעניין נפילה מסולם לא בטיחותי, התחשלמות, שאיפת גז ועוד.

חקיקה רלוונטית

1) פקודת הנזיקין (נוסח חדש) תשכ"ח-1968.
2) פקודת הבטיחות בעבודה (נוסח חדש), התש"ל- 1970.
3) תקנות הבטיחות בעבודה (עבודות בנייה), התשמ"ח- 1988.
4) תקנות הבטיחות בעבודה (ציוד מגן אישי), התשנ"ז- 1997.
5) חוק ארגון הפיקוח על העבודה, תשי"ד- 1954.
6) תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (מסירת מידע והדרכת עובדים), התשנ"ט- 1999.
7) תקנות ארגון הפיקוח על העבודה (ממונים על הבטיחות), התשנ"ו- 1986.
8) תקנות הבטיחות בעבודה (חשמל), תש"ן- 1990.
9) תקנות הבטיחות בעבודה (עבודה בגובה), התשס"ז- 2007.

טיפ חשוב - ככל שהדבר מתאפשר, מיד עם קרות התאונה, תדאגו שמישהו יצלם אתכם ואת מקום המפגע (מכונה שממנה נפגעתם, בור שבו נפלתם, סולם, פיגום ועוד). תיעוד בתמונות לעיתים יכול להקל את המלאכה ויהיה קל יותר להסביר לשופט מה היה הגורם לתאונה.

יצירת קשר

חשוב - כל האמור כאן, מהווה רק תמצית המידע הדרוש להגשת תביעת נפגעי עבודה. לצורך קבלת  מלוא המידע הרלוונטי, הנכם מוזמנים ליצור קשר עם משרדו של עו"ד עומר יעקובוביץ, דרך לשונית "צור קשר" או בהקשה על לשונית הפייסבוק בתחתית האתר.